<h1>תניא רבתי סימן ק'</h1>
<h2>דף לא:</h2>
כשם שהאב חייב בבנו בה' דברים שכתבנו. כן הבן מתחייב באביו ואמו בה' דברים. ואלו הן. כיבוד, ומורא, הכאה, וקללה. שתים מהן מצות עשה, ושתים מהן מצות לא תעשה. על ארבעתן הוא מתחייב בהן בחייו. והחמישית היא קללה שלאחר מיתה. המקלל אביו לאחר מיתה חייב. ועל כן שנה הכתוב בקללה ולא שנה בהכאה דכתיב (שמות כ"א) ומכה אביו ואמו מות יומת. וכתיב (שם) ומקלל אביו ואמו מות יומת. וכתיב (ויקרא כ') כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת. אין לי אלא בחיים, לאחר מיתה מנין. ת"ל (שם) אביו ואמו קלל דמיו בו. לרבות לאחר מיתה. הרי ה' דברים שהבן זוכה בהן באביו ואמו. ושנו חכמים איזהו מורא ואיזהו כיבוד. מורא לא עומד במקומו. ולא יושב במקומו. ולא סותר דבריו. ולא מכריעו. ואיזהו כיבוד. מאכיל. ומשקה. מרביץ. ומרחיץ. (וכן) [וסך] מלביש. ומנעיל. ומכניס. ומוציא. ושנו חכמים מכבדו בחייו מכבדו במותו. בחייו כיצד, הרי שנשלח בדבר אביו למקום. לא יאמר שלחוני בשביל עצמי. מהרוני בשביל עצמי. פטרוני בשביל עצמי. אלא אומר כולהו בשביל אבא. במותו כיצד, היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו. וה"מ בתוך י"ב חדש, מכאן ואילך אומר זכרונו לברכה לחיי העוה"ב. ושנו חכמים [גדול] המכבד את אביו ואת אמו במיתתן (כאלו) [מאלו] כבדן בחייהן. שהמכבדן בחייהן אינו מכבדן אלא מיראה. והמכבדן במיתתן אינו מכבדן אלא מפני [כבוד] המקום. אשרי הבן המכבד המקום ומכבד את אביו ואת אמו במעשיו הטובים, שהבריות אומרים עליו אשרי שזה ילד אשרי שזה גדל. תדע שהשוה הכתוב כיבוד אב ואם ומוראם לכבודו ומוראו. ולא אלו הדברים בלבד שהזכרנו יש בכיבוד ומורא, אלא כל דבר הדומה לכיבוד צריך אדם ליזהר בהן, והן יורו על השאר. (משלי א') ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה. ובהן אוכל אדם פירות בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, וכן הוא אומר (שמות כ') כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך. בעולם שכולו ארוך. ולמען ייטב לך, בעולם שכולו טוב.
